"פרויקט כזה עוד לא חווינו": ראיון עם מעצבי ה"תל אופן"

דן מנועים ועינב גילת הם המעצבים של זוגות האופניים ומסוף ההרשמה של פרויקט "תל אופן" (אבל מתנערים מאחריות לבחירת הצבע הירוק). גילת: "אני אישית הייתי משתוללת יותר בסקיצה"

מאחורי עיצובם של זוגות האופניים ועמדת ההשכרה של פרויקט "תל אופן" עומד הסטודיו לעיצוב "בלנדר", שנפתח רק לפני שנה וחצי וכבר קיבל על עצמו פרויקט רחב ממדים כזה. בראש הסטודיו עומדים המעצבים דן מנועים ועינב גילת, ואלה היו אחראים לתכנון המכני ולתהליך עיצוב ממשק המשתמש של מסוף ההרשמה.

"פנתה אלינו חברת FSM, שזכתה במכרז העירייה להקים את הפרויקט, והציעה לנו לעצב אותו", מספרת גילת, ומסבירה על הקשיים בעיצוב הפרויקט: "היינו צריכים להתמודד מראש עם מוצר שעומד בחוץ בסביבה אורבנית ולכן צריך להיות עמיד לוונדליזם, ולהתאים את העיצוב לפרמטרים האלו".

גילת ומנועים הגישו כ-12 סקיצות לחברה ולבסוף בחרה העירייה בעיצוב הקיים, הסולידי יחסית.
"כל סקיצה שידרה משהו אחר על המוצר", אומרת גילת. "בחירת העיצוב נעשתה בסופו של דבר על ידי מהנדס העיר, והבחירה שלו הלכה לכיוון של משהו נקי".

מה דעתך על העיצוב שנבחר?
"העיצובים האחרים היו הרבה יותר פרועים וסימלו בעיניי יותר תנועה, אבל העירייה בחרה במשהו לא צעקני. אני אישית הייתי משתוללת יותר בסקיצה. אני נגיד אוהבת את הסקיצה האדומה עם שני הגלגלים. היא משדרת תנועה ומתקשרת לאופניים וגם הצבע קצת יותר מגניב וחוצפן, אבל הגישה של העירייה הייתה אחרת".

ומי בחר את הצבע הירוק השנוי במחלוקת?
"הצבע הירוק היה אחד הדברים שהוגדר מראש על ידי העירייה".

לאחר בחירת הסקיצה החל תהליך התכנון המכני. "שילבנו בין חלקי פלסטיק וחלקי מתכת, ייצרנו אבטיפוס שאושר והתחלנו למעשה לייצר",

מסביר מנועים. "בתהליך הייצור היו כמובן הרבה תיקונים ושלבים עד שהגענו למצב שהכול עובד. לוחות הזמנים היו צפופים מאוד, ובתוך שנה מרגע קבלת הפרויקט הכול היה צריך לעמוד".

בעזרת האב-טיפוס נבדקו נושאים, כגון קלות הרכבה, תאימות בין חלקי המסוף ואטימות למים. עבור דפנות הצד של המסוף השתמשו בחומר עמיד בתנאי חוץ הכולל פגמנט בחומר הגלם, כך שלא יהיה צורך בצביעה והחלק יהיה פחות פגיע לוונדליזם. את הדלתות של המסוף ציפו בלכה אקרילית שקופה, כדי לשפר את העמידות הכימית ועמידות הברק של ההדפסה.

במקביל עיצבו השניים גם את ממשק המשתמש של התוכנה הממוחשבת בעמדת התשלום ואת עיצוב עמודי העגינה.

"היינו צריכים להשתמש בחומרים עמידים כדי שהאופניים יהיו כמה שיותר עמידים לוונדליזם", אומרת גילת. "לדוגמה הגרפיקה על המוצר היא לא אפליקציה רגילה, אלא טכניקה מורכבת יותר של הדפסה ועליה ציפוי לכה כדי שלא יהיה ניתן לקלף את ההדפס. גם הצבע והחומרים שבהם השתמשנו עמידים מאוד".

ובכל זאת, כמה מהאופניים כבר נפגעו מוונדליזם.
"נכון, אי אפשר למנוע לחלוטין ויש דברים שכנראה לא ישתנו בתחום הוונדליזם. אם מישהו רוצה באמת לפגוע הוא יכול. ובאמת ראיתי כבר עמדות שריססו עליהן ועמדה בה מישהו שבר את המסך עם לבנה, וזה מצער. בעמדות ליד הים יש גם בעיה ידועה בגלל המלח, אבל לקחנו בחשבון שאלה עמדות יחידות שיצטרכו להחליף בעוד כמה שנים".

בעניין הביקורת של המשתמשים על פין המנעול וקושי השימוש בו, גילת ממהרת להסביר כי תחום זה לא היה באחריות המעצבים: "אנחנו התעסקנו יותר בצד העיצובי והתכנוני, אבל המכניקה הייתה באחריות חברה אחרת".

"זו גאווה גדולה", מסכמת גילת, שנמצאת בתחום כבר 12 שנה. "המשרד אמנם צעיר, אבל לי ולדן יש ניסיון עשיר בתחום העיצוב מעבודה בחברות אחרות, ופרויקט בקנה מידה כזה עדיין לא חווינו".