אמנם התחזיות בשנה החולפת מתייחסות להצלחה של 4 סטארטאפים בלבד מתוך כל 100 שקמים, אבל יזמי ישראל לא נותנים לתחזיות להרתיע אותם, ועובדים במרץ רב בתקווה לראות במהרה את האקזיט המיוחל.

ובכל זאת, יש מקום גם לגאווה: 80 חברות ישראליות נסחרות בנאסד"ק (נכון למאי 2015).
הגאווה היא של כולנו – ההצלחה היא כולה שלהן, אך הן לא עשו זאת לבדן.

 No man is an island, התפייט המשורר האנגלי ג'ון דאן, וטבע מטבע לשון שבהחלט רלוונטי גם לסצנה היזמית בישראל בעשור השני של שנות ה-2000. האקוסיסטם הישראלי עתיר במנטורים, מומחים ונותני שירותים, ששמחים לחלוק מהידע והמתודלוגיה שלהם, על מנת לסייע לכל אלפי היזמים והסטארטאפיסטים להגשים את החלום היזמי שלהם.

אז מנקודת המבט שלנו, ומה שקלטו אוזנינו מדיבורים שרצים באקו-סיסטם – מי היו הבולטים מבין כל אותם מומחים ונותני שירותים בשנה החולפת, מי יהיו אלו שכנראה יבססו עוד את מעמדם בשוק בשנה הבאה, ואל מי כדאי לכם לשים לב אם אתם מתכננים לפעול בתחום היזמות?

The post המומלצים שלנו – נותני השירות לשנת 2015 appeared first on Blender.

מאחורי עיצובם של זוגות האופניים ועמדת ההשכרה של פרויקט "תל אופן" עומד הסטודיו לעיצוב "בלנדר", שנפתח רק לפני שנה וחצי וכבר קיבל על עצמו פרויקט רחב ממדים כזה. בראש הסטודיו עומדים המעצבים דן מנועים ועינב גילת, ואלה היו אחראים לתכנון המכני ולתהליך עיצוב ממשק המשתמש של מסוף ההרשמה.

"פנתה אלינו חברת FSM, שזכתה במכרז העירייה להקים את הפרויקט, והציעה לנו לעצב אותו", מספרת גילת, ומסבירה על הקשיים בעיצוב הפרויקט: "היינו צריכים להתמודד מראש עם מוצר שעומד בחוץ בסביבה אורבנית ולכן צריך להיות עמיד לוונדליזם, ולהתאים את העיצוב לפרמטרים האלו".

גילת ומנועים הגישו כ-12 סקיצות לחברה ולבסוף בחרה העירייה בעיצוב הקיים, הסולידי יחסית.
"כל סקיצה שידרה משהו אחר על המוצר", אומרת גילת. "בחירת העיצוב נעשתה בסופו של דבר על ידי מהנדס העיר, והבחירה שלו הלכה לכיוון של משהו נקי".

מה דעתך על העיצוב שנבחר?
"העיצובים האחרים היו הרבה יותר פרועים וסימלו בעיניי יותר תנועה, אבל העירייה בחרה במשהו לא צעקני. אני אישית הייתי משתוללת יותר בסקיצה. אני נגיד אוהבת את הסקיצה האדומה עם שני הגלגלים. היא משדרת תנועה ומתקשרת לאופניים וגם הצבע קצת יותר מגניב וחוצפן, אבל הגישה של העירייה הייתה אחרת".

ומי בחר את הצבע הירוק השנוי במחלוקת?
"הצבע הירוק היה אחד הדברים שהוגדר מראש על ידי העירייה".

לאחר בחירת הסקיצה החל תהליך התכנון המכני. "שילבנו בין חלקי פלסטיק וחלקי מתכת, ייצרנו אבטיפוס שאושר והתחלנו למעשה לייצר",

מסביר מנועים. "בתהליך הייצור היו כמובן הרבה תיקונים ושלבים עד שהגענו למצב שהכול עובד. לוחות הזמנים היו צפופים מאוד, ובתוך שנה מרגע קבלת הפרויקט הכול היה צריך לעמוד".

בעזרת האב-טיפוס נבדקו נושאים, כגון קלות הרכבה, תאימות בין חלקי המסוף ואטימות למים. עבור דפנות הצד של המסוף השתמשו בחומר עמיד בתנאי חוץ הכולל פגמנט בחומר הגלם, כך שלא יהיה צורך בצביעה והחלק יהיה פחות פגיע לוונדליזם. את הדלתות של המסוף ציפו בלכה אקרילית שקופה, כדי לשפר את העמידות הכימית ועמידות הברק של ההדפסה.

במקביל עיצבו השניים גם את ממשק המשתמש של התוכנה הממוחשבת בעמדת התשלום ואת עיצוב עמודי העגינה.

"היינו צריכים להשתמש בחומרים עמידים כדי שהאופניים יהיו כמה שיותר עמידים לוונדליזם", אומרת גילת. "לדוגמה הגרפיקה על המוצר היא לא אפליקציה רגילה, אלא טכניקה מורכבת יותר של הדפסה ועליה ציפוי לכה כדי שלא יהיה ניתן לקלף את ההדפס. גם הצבע והחומרים שבהם השתמשנו עמידים מאוד".

ובכל זאת, כמה מהאופניים כבר נפגעו מוונדליזם.
"נכון, אי אפשר למנוע לחלוטין ויש דברים שכנראה לא ישתנו בתחום הוונדליזם. אם מישהו רוצה באמת לפגוע הוא יכול. ובאמת ראיתי כבר עמדות שריססו עליהן ועמדה בה מישהו שבר את המסך עם לבנה, וזה מצער. בעמדות ליד הים יש גם בעיה ידועה בגלל המלח, אבל לקחנו בחשבון שאלה עמדות יחידות שיצטרכו להחליף בעוד כמה שנים".

בעניין הביקורת של המשתמשים על פין המנעול וקושי השימוש בו, גילת ממהרת להסביר כי תחום זה לא היה באחריות המעצבים: "אנחנו התעסקנו יותר בצד העיצובי והתכנוני, אבל המכניקה הייתה באחריות חברה אחרת".

"זו גאווה גדולה", מסכמת גילת, שנמצאת בתחום כבר 12 שנה. "המשרד אמנם צעיר, אבל לי ולדן יש ניסיון עשיר בתחום העיצוב מעבודה בחברות אחרות, ופרויקט בקנה מידה כזה עדיין לא חווינו".

The post "פרויקט כזה עוד לא חווינו": ראיון עם מעצבי ה"תל אופן" appeared first on Blender.

היישום משמש עשרות מנהלי עבודה במוסכי החברה. אנשי הפיתוח של כלמוביל קיבלו תמיכה מאנשירילקומרס ומהסטודיו לעיצוב תעשייתי בלנדר, שסייע בפיתוח סביבה ויזואלית נוחה לשימוש וקלה להתמצאות. הפיתוח נעשה בעזרת כלי וורקלייט של יבמ (IBM).

מדובר ביישום הראשון מסוגו בשוק הרכב והמוסכים הישראלי, והוא מהווה למעשה ממשק קדמי למערכת ה-ERP שבחברה, מתוצרת סאפ (SAP). מערכת זו פועלת בכלמוביל מזה יותר משלוש שנים.

מנהלי המחלקות במוסך, שהיישום מותקן בטלפונים הסלולריים שלהם, יכולים לקבל באמצעותו נתונים על כלי הרכב שהגיעו לטיפול במחלקה, התקדמות הטיפול בהם ואירועים מיוחדים המצריכים תשומת לב, כמו גם את הקצאת המכונאים לעבודה על כלי הרכב.

על מנת לאסוף מידע בזמן אמת נפרשו על רצפת העבודה של המוסך מסכי מגע מותאמים לסביבה תעשייתית, שמאפשרים קליטת נתונים. מסכי LCD גדולים הפזורים ברצפת העבודה מציגים דיווחים על ביצועי העובדים ועמידתם במדדים שונים. אותם נתונים המגיעים מהמערכת, מוצגים גם בחדר ההמתנה ללקוחות. בצד השני של המערכת מסופק ללקוחות מידע מעודכן לגבי מצב הטיפול ברכב.

לדברי גיל כץ, סמנכ"ל טכנולוגיות עסקיות בקבוצת כלמוביל, "הפרויקט נולד לאחר שהתברר הצורך לסייע לאנשי השטח בביצוע הפעילות השוטפת. מכונאים, ראשי צוותים ומנהלי מחלקות שרוכזו לצוות חשיבה ביקשו להנגיש את המידע, שממילא כבר מצוי במערכות ה-IT, לאנשים שצריכים אותו – באופן, בזמן ובמקום בו הוא נדרש".

הוא ציין, כי "הבנו שהפתרון מצוי ביישום לטלפונים חכמים. היה לנו ברור שמדובר בפתרון ברמת מורכבות גבוהה מבעבר ושאנחנו זקוקים לכלי שייתן מענה לחלקים רבים ככל האפשר של אתגר זה".

לצורך זה נבחרה, כאמור, סביבת הפיתוח והיישום של וורקלייט – חברה ישראלית שנרכשה על ידי יבמ ופועלת בתחום הפיתוח בסביבה ניידת. המערכת יודעת להציג בפני כל עובד את המידע הדרוש לו בנקודת זמן נתונה, במינימום הקשות ובאמצעים גרפיים.

קבוצת כלמוביל היא יבואנית של מכוניות פרטיות, מסחריות, משאיות ואוטובוסים, ומייצגת בלעדית את היצרניות מרצדס בנץ (Mercedes Benz), סמארט (Smart), מיצובישי מוטורס (Mitsubishi Motors) ויונדאי מוטור (Hyundai Motor). הקבוצה מונה כ-800 עובדים באתריה השונים ומפעילה 87 מרכזי שירות.

The post כלמוביל פיתחה יישום סלולר לניהול עבודת המוסך appeared first on Blender.